יום שלישי, 29 במרץ 2016

תקשורת וספורט



1) כדורגל נשים צריך חוקים משלו: (לצפייה בכתבה המלאה)
תקציר הכתבה- בכתבה מדובר על ההבדלים בין כדורגל נשים לבין כדורגל גברים. ממשלות ברחבי העולם השקיעו 18.5 מליון דולר בכדורגל גברים, ובנשים השקיעו רק 5.4 מליון דולר.
בכתבה נאמר שחוקי הכדורגל לא מביאים בחשבון את ההבדלים הגופניים בין נשים לגברים, שנובעים מתכונות גופניות הקשורות לגנטיקה והורמונים.
המושג המתבטא בכתבה הוא מין:
מין הוא מושג המתייחס להבדלים הביולוגיים בין גברים ונשים, להבדלים הנראים לעין,. המושג גם מתייחס להבדלים נוספים כמו מבנה הגוף,פיזיולוגיה, כוח ושרירים, ועוד. הבדלים אלו יכולים להסביר את היתרונות שיש לגברים בענפי ספורט שונים.
המושג מתקשר לכתבה בכך שבכתבה מדברים על ההבדלים הגופניים בין נשים וגברים, ואיך זה משפיע על הנשים המשחקות כדורגל. גברים חזקים יותר בכ-30% מנשים, וההורמונים אצל הגברים מאפשרים להם להתאמץ פחות בזמן ריצה. ענף הספורט כדורגל מותאם לגוף הגברי, מבחינת גודל המגרש, גודל השער, משקל הכדור והזמן שהוא משוחק. ישנו הבדל בין ממבנה הגוף הממוצע של נשים לבין מבנה הגוף הממוצע של הגברים, ובגלל שכדורגל מותאם למבנה הגוף הממוצע של הגברים, לגברים יש יותר יתרון על הנשים בכדורגל.



2) אוהדי מכבי תל-אביב שרים את התקווה והבה נגילה במילאנו: (סרטון)
המושג המתבטא בקליפ: לאומיות ואתניות.
לאומיות היא הכרה קיבוצית של זהות ה"מזקקת חומרים מן העבר לצורכי הפוליטיקה של ההווה".
הלאומיות הינה תופעה עתיקה שמדגישה את הקשר בין מסגרות עתיקות( עדתיות, דתיות, אתניות) לאומות מודרניות. הלאומיות היא קהילייה מדומיינת מכיוון שהחברים בקבוצה אינם מכירים אחד את השני, אך כולם מרגישים שייכים לאותה קהילה.
המושג לאומיות מתקשרת לקליפ משום שהאוהדים הם קבוצה לאומית, הם כולם אוהדים את אותה הקבוצה, מכבי תל אביב. האוהדים לא מכירים אחד את השני, אבל הם כולם מרגישים שייכים לאותה קהילה, לקהילת האוהדים של מכבי תל אביב. השיוך של האוהדים לקהילה הוא לא רשמי, אלא רגשי. הרגש הוא האהדה של קבוצת הכדורגל. בנוסף, הלאומיות מתבטאת בקטע בשירת המנון התקווה ובהנפת דגל ישראל. זה מדגיש את הקשר בין האתניות, שזה הקשר למורשת התרבותית המשותפת לבין הלאומיות. אנשים החברים בקבוצה אתנית חולקים מוצא משותף או דת משותפת.האתניות מתבטאת כאן במוצא של האוהדים, שהוא מדינת ישראל, והתרבות של המדינה מתבטאת בדגל ובהמנון, שהם חלקים בלתי נפרדים מהתרבות של מדינת ישראל. האתניות נכנסת בתוך הלאומיות בכך שהשיוך למוצא והתרבות המשותפת הם מכנה משותף של האוהדים בקהילה שלהם, שהיא הלאומיות שלהם.




שאלת מחקר:
כיצד הלאומיות והאתניות בכדורגל הישראלי מספקות את הצרכים של הצופים?

הלאומיות היא מכנה משותף לקהילה, שבה לא מכירים החברים בה אחד את השני. יש לאותה קהילה מכנה משותף ורצונות משותפים, ולמרות שהקהילה היא לא משהו מוגדר, אותם אנשים בקהילה חשים אליה תחושת שייכות. בכדורגל הישראלי, הלאומיות בולטת מאוד, בין אם זה באהדה של קבוצה מסוימת או אהדה של נבחרת ישראל. כשנבחרת ישראל משחקת, כל המדינה מרגישה את תחושת השייכות לקהילת האוהדים של הנבחרת. האתניות היא מורשת תרבותית משותפת. בעלי אתניות משותפת חולקים מוצא או דת משותפים. מרבית בני האדם רואים את עצמם כבעלי יותר מזהות אתנית אחת. האתניות מתבטאת בכדורגל הישראלי בכך שהאוהדים של קבוצות הכדורגל בישראל הם יהודים לרוב, הקבוצות הן חלק ממדינת ישראל, ולכן יש לקבוצות עצמן מוצא משותף. האוהדים של קבוצות אלה הם ישראלים. המוצא שלהם משותף ולרוב גם הדת שלהם- יהודים. לדוגמה- אוהדי בית"ר ירושלים הם יהודים. בית"ר ירושלים היא קבוצה שרואים בה כקבוצה שמייצגת את היהדות.
לפי תאוריית הבדלי האישיות, התקשורת מספקת ארבעה צרכים של הקהל הצופה בספורט בכלל ובכדורגל בפרט:
*צרכים קוגנטיביים- לדעת על מה מדובר ומה מתרחש, חיזוק ידע.
*צרכים רגשיים- חוויה אסתטית, הנאה וריגוש.
*צרכים אינטגרטיביים- קשר עם משפחה וחברים, ביטחון, סטטוס.
*צרכים אסקפיסטיים- מבריחה מחיי היומיום, מתפקידים חברתיים ופורקן מתח.
הלאומיות והאתניות מספקות את הצרכים של הצופים בכך שהן נותנות לאנשים מקום להשתייך אליו. הן מספקות בעיקר את הצרכים האינטגרטיביים, ובתוך זה גם את הצרכים האסקפיסטיים, משום שברגע שיש מקום להשתייך אליו, יש את החיבור למשפחה וחברים שגם נמצאים איתך באותו מקום, וכך גם יש לך לאן לברוח. זה מחבר אותנו למשפחה וחברים ומנתק ותנו משגרת היומיום שלנו. כך גם מתמלאים הצרכים הקוגנטיביים והרגשיים, כי ברגע שאנו צופים במשחק כדורגל אנו רוכשים ידע על מה שקורה על המגרש וגם נהנים מחוויה של מתח במהלך משחק הכדורגל.


רפלקציה:
הזירה של הספורט בתקשורת מזכירה לי מאוד את התקופה ששיחקתי כדורסל. שיחקתי ארבע שנים בקבוצה של נערות, והיו לנו משחקים פעם בשבוע. תמיד היה לנו קהל, היינו קבוצה גדולה יחסית, חמש עשרה בנות. היה נחמד שאנשים היו באים לעודד אותנו. פעם אחת במקום אימון לקחו אותנו לצפות במשחק כדורסל של הנערים בגיל שלנו, הם היו קבוצה של עשרה בנים. הכמות של הקהל הייתה פי שלוש מהכמות שלנו יש במשחקים, וכששאלתי למה זה קורה, פשוט אמרו לי שאצל הבנים יש יותר אקשן, יותר כיף לצפות במשחק.
כבר אז הבנתי את החוסר שוויון בין גברים ונשים בספורט. כל חיי אני עוסקת בספורט ועכשיו אני שמה לב להבדל הזה בין גברים ונשים יותר מתמיד. בתהליך העבודה הבנתי שלא משנה כמה נתאמץ, ספורט נשים לעולם לא יהיה פופולרי כמו ספורט גברים, הנשים מאז ומתמיד היו בתחתית, מתחת וגברים ושם זה יישאר תמיד, אני לא רואה איך שינוי כזה יכול להיות. הקושי המרכזי בעבודה היה למצוא שאלת מחקר, לא רציתי לעשות על ההבדל בין ספורט נשים וספורט גברים, ניסיתי למצוא משהו אחר שהוא קצת יותר מקורי והיה לי קשה מאוד, אבל בסופו של דבר הגעתי לשאלת מחקר שלדעתי משקפת את מה שקורה היום בספורט, אולי היה לי קצת יותר קשה לענות עלייה ועבדתי עלייה קצת יותר זמן, אבל אני מרוצה מהתוצאה הסופית של שאלת המחקר ושל העבודה בכלל.

יום שני, 21 במרץ 2016

זירת מוזיקה

רוק ישראלי:

הרוק הישראלי התחיל במהלך שנות ה-60. הוא הושפע מהרוק האנגלו-אמריקני של אותה התקופה.
הרוק הישראלי היה מעין תגובת נגד ל"שירי ארץ ישראל", ולמטען האידיאולוגי שלהם. להקות הרוק הראשונות היו "להקות הקצב" שפעלו במועדונים והרבו לשיר באנגלית. 

בהתחלה, הרוק הישראלי נחשב לתקופה חולפת ראויה לביקורת, שהתרבות הישראלית באותה תקופה הייתה סגורה ומאופקת. הפעילות של הרוק הישראלי הייתה סגורה ומאופקת, ורובה התקיימה בשולים החברתיים והתרבותיים.
בשנות ה-70, זכה הרוק הישראלי להצלחה מסחרית ולהכרה ממסדית. תקופה זו נחשבת לנקודת מפנה ברוק הישראלי, שפרח ביצירה מוזיקלית עשירה ומגוונת, והוא המשיך גם לשנות ה-80.
תקופת השיא של הרוק הישראלי הייתה בשנות ה-90, כשיוצרים צעירים רבים פרצו, אך במהלך עשור זה, הרוק הישראלי גם נדחק לפינה והפופולאריות שלו ירדה. הוא פינה את מקומו לפופ ולמוזיקה הישראלית.
מבחינה מוזיקלית בשנות ה-90, המוזיקה המזרחית התחילה לחדור לתוך הרוק, בעיקר עם להקות אתניקס, כנסיית השכל וטיפקס.
בתחילת שנות האלפיים, ירידת הפופולאריות של הרוק התגברה. בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. מבחינה מוזיקלית התבסס הרוק הישראלי תחילה על יצירה זרה, אך במשך השנים ההחלה יצירה ייחודית בשילוב אלמנטים מקומיים כמוזיקה מזרחית ומוזיקה אתנית. רוק ישראלי אתני משלב השפעות רוק עם מקורות מזרח תיכוניים מגוונים.
הרוק הישראלי במשך השנים דועך, אך השינויים והשילובים שמכניסים לז'אנר נותנים לו ביטוי מחדש.
הנה כמה דוגמאות להתפתחות של הרוק הישראלי במהלך השנים:

1)להקת הצ'רצ'ילים:
להקת הצ'רצ'ילים היא דוגמה ללהקת קצב שהושפעה מהרוק האנגלו אמריקני במהלך שנות השישים.
הלהקה החלה לפעול בשנת 1965, ופעלה עד אמצע שנות ה-70. הלהקה ניגנה מוזיקת רוק באנגלית, היא פעלה בעיקר באזור מועדוני הלילה, ואף פעלה גם בח"ול. את אלבום הבכורה שלה הוציאה הלהקה בשנת 1969 ובין שיריו היה גם את השיר "When your'e gone". שיר זה הוא דוגמה לכך שלהקות הקצב הרבו לשיר באנגלית. באלבומם הראשון של הלהקה, השירים הם באנגלית בלבד.

להקת טיפקס:
להקת טיפקס היא דוגמה ללהקה שבתקופת דעיכתו של הרוק הישראלי, שילבה בתוך מוזיקת הרוק מוזיקה ים תיכונית. הלהקה הוקמה בשנת 1989. אלבומה הראשון של הלהקה "שביל קליפות הגרעינים",שילב רוק עם פופ ומוזיקה מזרחית

להקת טיפקס הופיעה עם צליל ייחודי בעל השפעות מרוקאיות ומזרחיות מגוונות,  לדוגמה השיר "בתוך נייר עיתון", שיצא בשנת 1993.



3) אביב גפן:
הזמר אביב גפן החל לפעול בשנת 1991,הוא יוצר מוזיקת רוק ישראלית. הרוק מתבטא בשיריו בכלי הנגינה החשמליים ובקול הגס ולא עדין שלו. עוד דרך בה בולט ז'אנר הרוק הוא במראה שלו, הוא מתאפר כמו רוקיסט, עיגולים שחורים מסביב לעיניו ובגדי עור. פרוייקט שהקים אביב גפן הוא "נשף רוק". זוהי הופעה בה מופיע אביב גפן בשילוב זמרים אחרים כמו ברי סחרוף ואביתר בנאי, גם הם מתחום הרוק הישראלי.
אלבומו הראשון של אביב גפן "זה רק אור הירח" היה זה שהוביל לפריצתו ככוכב רוק, ושיריו עסקו בנושאים מחאתיים. שיר מאלבומו הראשון: "אור הירח"


שאלת מחקר:
עד כמה שירי מחאה משקפים מציאות פוליטית וחברתית?
בתחום הרוק הישראלי עסקו שירים רבים בהבעת מחאה פוליטית וחברתית, שהתגברה בגלל האופי הייחודי של החברה הישראלית. לחברה הישראלית אופי מרובה שסעים ומחלוקות. כיום בחברה הישראלית יש הרבה ביקורת על השלטון ועל החברה בה אנו חיים.
בעבר, רוב שירי המחאה התייחסו למצב הפוליטי בטחוני המדינה, כמו מלחמות. השיר "תותים" של להקת אתניקס הוא דוגמה לשיר מחאה מהתחום הפוליטי בטחוני. השיר משלב אהבה ומלחמה, הוא מתאר מערכת יחסים בין גבר לאישה תוך שימוש בשפה צבאית, 
השימוש במושגים הצבאיים באים להראות את הבעיות בין השניים : "הבונקר לשמאלך מול הפגז שלידי". השיר מבטא מציאות חברתית בעזרת הדגמה כיצד השיח הצבאי חודר לכל רבדי החיים, והוא מתייחס למצב הבטחוני ולשאיפה לשלום.
כיום, רוב שירי המחאה עוסקים בהעברת ביקורת חברתית על המדינה שאנו חיים בה.
לדוגמה, לפני שנתיים התקיימה מחאה חברתית בעקבות מחיר הדיור בישראל. בעקבות מחאה זו יצאו שירי מחאה נוספים. השיר "זמן להתעורר" של להקת הדג נחש יצא לאחר המחאה על מחירי הדיור, והוא משקף את מה שהחברה רוצה להשיג ואיך ואת הדרך שבה היא הולכת להשיג את זה:
ה הזמן להתעורר הבית מתפורר, נצא מהחורים ביחד די להסתתר" , "למען המחר נצא אל הכיכר"השיר משקף את המציאות החברתית בכך שהוא מציג את מה שהיה, הוא מציג את מה שקרה באותה מחאת דיור, שכולם יצאו לרחובות וישנו באוהלים. בנוסף הוא מראה את מה שהחברה עושה כדי להשיג את המטרותיה.
שירי מחאה משקפים מציאות חברתית בצורה מאוד ישירה. שירי המחאה באים מתוך רצון לשינוי, מתוך ביקורת של החברה. רוב שירי המחאה לא מדברים באופן ישיר על מקרה ספציפי שקרה, אלא הם מציגים את מה שדורש שינוי, וקוראים לציבור לפעול למען המטרות שרוצים להשיג.

ריפלקציה:
מהזירה למדתי שלרוק הישראלי יש המון סוגים שונים. למדתי שמוזיקת הרוק משלבת בתוכה ז'אנרים נוספים של מוזיקה מלבד רוק. אני אישית לא מתחברת למוזיקת הרוק, אלא יותר לפופ, אבל בחרתי לעשות את העבודה דווקא על הרוק כדי ללמוד דברים חדשים שלא ידעתי על הרוק לפני כן.
ישנה צורה אחת בלבד שרוק מתקשר לחיים שלי, והיא שמשפחתי מרבה לשמוע מוזיקת רוק ישראלית בבית, למרות שאני לא מתחברת אליה. היה לי מאוד קשה לעשות את העבודה בגלל חוסר ידע קודם על רוק, וכי היה לי מאוד קשה להתחבר לנושא, ואני חושבת שהעבודה שעשיתי משקפת את הלמידה שלי על עולם הרוק.


מקורות:
תרבות IL
ויקיפדיה
"avivarchive"
בטטת רוק

יום שישי, 4 במרץ 2016

זירת ההומור

זירת הומור- נועה קורדובה:

1)דיבוב מצחיק לקרין גורן:
המושגים: תוכן ממטי (הפצה ממטית).
           קהילות מקוונות.

בסרטון ניתן לראות דיבוב מצחיק לקרין גורן בעת תכנית הבישול שלה.
תוכן ממטי:
ההפצה היא ממטית כשבתוך התהליך הוויראלי מתרחש שכתוב או יצירה מחדש של הפריט. משתמשים שמעבירים את הפריט מוסיפים לו משמעויות לעל ידי שינוי או הוספה של פרטים כמו שינוי פס קול של סרטון והוספת כיתוב הומוריסטי על תמונה.כך נוצרות מגוון רחב של גרסאות למקור ראשוני.
התוכן הממטי מתבטא בסרטון של הדיבוב מצחיק לאופה קרין גורן, בכך שהיוצרים של הסרטון מחדש הוסיפו לו אמירה אישית משלהם. הם שינו את פס הקול  של הסרטון וכך העבירו ביקורת על קרין גורן, על ידי הוספת משפטים בדיבוב שמאפיינים אותה. לדוגמה- בסרטון צוחקים על כך שהיא אופה עם הרבה חמאה וסוכר.
האמירה האישית של היוצרים בסרטון היא הומוריסטית אך גם ביקורתית,המשתמשים עשו מעין שכתוב לסרטון ויצרו את הפריט מחדש.

קהילות מקוונות:
הן מסגרות קהילתיות שונות ברחבי הרשת, מסגרות כמו רשתות חברתיות כגון פייסבוק וטוויטר, או הפלטפורמה להפצת תוכן כמו יוטיוב.
הסרטון של קרין גורן הופץ ברשתות החברתיות וכך הוא התפרסם לקהל הרחב, אך הוא גם פורסם בערוץ היוטיוב של יוצרי הסרטון: "דיבוב מצחיק". ערוץ היוטיוב הוא פלטפורמה להפצת תוכן. סביב ערוץ היוטיוב, התגבשה קהילה וירטואלית שהיא קהילה של חובבי פארודיות וסאטירה. בפייסבוק נפתחו עמודים המשתפים את אותם הסרטונים ובעצם מפיצים אותם ברשת ולא רק דרך ערוץ היוטיוב.


2) "הרפאליז" (מתוך התכנית "ארץ נהדרת")
המושג: סאטירה.
בסרטון ניתן לראות חיקוי של משפחת רפאלי המפורסמת, ועל ההתנהלות שלהם לפי מה שהחברה רואה.
סאטירה:
כתיבה שחושפת ומוקיעה מעשים לא תקינים ולא מוסריים בדרך כלל באמצעות כתיבה הומוריסטית. הסאטירה היא יצירה שמבקשת לבקר תופעות חברתיות המאופיינות בין ממד אלים להומוריסטי.הביקורת לא מועברת ישירות, אלא באמצעות אמצעים אומנותיים, באירוניה, בציניות ובחיקוי.הסרטון של "הרפאליז" מתוך התכנית "ארץ נהדרת", היא העברת ביקורת על הידוענית בר רפאלי ועל משפחתה.הביקורת מועברת באמצעות סרטון שבו משתמשים בהומור כדי לנסות להמחיש את הסיטואציה ואת המעשים הלא תקינים של הידוענית, שהם העלמות מס (לפי הקטע), ומעביר ביקורת גם על אחיה. דור. שפיתח אפליקציה שגררה אחרייה שלל ביקורות רעות.הביקורת על דור רפאלי מראה את ה"רוע" שלו כי פיתח את האפליקציה, ובצורה הומוריסטית מראים את ההשפעות של האפליקציה. לדוגמה- כדי להראות את הרוע של דור רפאלי, מראים איך הוא העביר את נגיף הזיקה לאחד מעובדי רשות המיסים שהתעסק בהעלמות המס של בר, על ידיי שליחת הנגיף גרך האפליקציה שפיתח. בנוסף העברת ביקורת על משפחתה העשירה ועל העלמות המס כשמתעסקים בעל שם מה כתובים פריטים שהם מתנות או רכוש פרטי.


שאלת מחקר:
כיצד גורם ההומור המונולוגי לתחושת עליונות אצל הקהל?
מושגים: תאוריית העליונות, הומור מונולוגי, קורבן קומי.

תאוריית העליונות אומרת שכל אדם שואף לחוש עליונות על מישהו באמצעות הנמכתו. את תחושת העליונות אנו חווים כאשר צוחקים על המגרעות והבורות של אנשים, לרוב אלה הם אנשים אינם בעלי כוח.
ההומור המונולוגי מאפשר קיום של תחושת עליונות אצל הקהל, משום שההומור המונולוגי מאופיין בכך שקיים קורבן שצוחקים עליו בשל נחיתותו. הקורבן שעליו צוחקים בהומור נקרא קורבן קומי.
קורבן קומי הוא דמות שטוחה שאינה משתנה, דמות שככה היא מתנהגת בחיי היומיום שלה וכאשר צוחקים עלייה, אנו מנמיכים אותה, כי אנחנו צוחקים על כמה שהיא שטוחה ונחותה. כל זה גורם לנו להרגיש התנשאות על אותה הדמות כי אנחנו מרגישים יותר טובים ממנה, וזוהי בעצם תחושת העליונות.
https://www.youtube.com/watch?v=70mCNuBs6GY
בקטע מתוך התכנית "צחוק מעבודה" ניתן לראות חיקוי של דלית זריהן, שהשתתפה בעבר בתכנית הריאליטי "היפה והחנון". החיקוי של זריהן בתכנית מבליט תכונות רעות, כאילו היא "טיפשה" ובעצם מקצין את ההתנהגות שלה לרעה. הבלטת התכונות ה"שטוחות" שלה בתכנית בעצם גורם לנו כקהל לצחוק עליה ועל ההתנהגות שלה, אנו מרגישים הרבה יותר חכמים ממנה. בנוסף, מנסים להתנשא מעל הדמות בכך ששואלים אותה שאלות שלא קשורות בכלל אליה או לתחום התעסוקה שלה, כל השאלות נועדו כדי לקבל תשובות מהדמות שאינן קשורות לנושא ובכך לצחוק על הדמות ולהנמיך אותה.
לסיכום, כאשר אנו משתמשים בהומור מונולוגי אנו הופכים מישהו לקורבן קומי, כי אנו צוחקים עליו ועל הדברים הפחות טובים אצלו, וכשאשר אנו צוחקים עליו, אנו מרגישים במעמד יותר גבוה ממנו וחשים התנשאות. זוהי בעצם תחושת העליונות אצל הקהל.

ריפלקציה:
בזירה החדשה למדתי על המשמעות שיש לוויראליות ועל ההשפעה הכל כך חזקה של הרשתות החברתיות, ואיך הן בעצם משפיעות בצורה דרסטית על חיי היומיום שלנו. את רוב הדברים על הזירה כבר ידעתי לפני, אבל אחרי גל הממים של הסינגלים הלוהטים, וכל הממים שהצגנו בכיתה, הבנתי שלכל אדם פרשנות שונה לדברים, והבנתי שכל פרט קטן אפשר לפרש בהמון דרכים שונות והכל בעיני המתבונן.
הזירה החדשה והזירה הישנה מכיתה י' מתקשרות מאוד לחיים הפרטיים שלי. אני מאוד אוהבת לצפות בקומדיות, ואני גם אוהבת ונהנית לצפות בתכניות הסאטירה שמוצגות כעת בטלוויזיה, "ארץ נהדרת" ו"היום בלילה".הזירות גרמו לי להבין מדוע עשו דברים בתכניות הסאטירה, ואני מבינה מה היה המניע של היוצרים של התכניות ליצור אותן, שזוהי דרכם של היוצרים להביע ביקורת על נושאים מחיי היומיום שלנו.
נהניתי מאוד לעשות את העבודה ולחקור קצת יותר לעומק את התכניות האהובות עליי, ואני מרגישה שעכשיו אני מבינה את התכניות ואת התכנים הרבה יותר מאשר לפני העבודה והכרת הזירות לעומק.