יום שבת, 30 באפריל 2016

פרסום סמוי


1) תוכן שיווקי: "ארקיע" ב"מאקו":






















תוכן שיווקי הוא שיווק ופרסום מחדש של המושג "פרסום סמוי". ל"פרסום סמוי" יש קונוטציה שלילית, ובמקומו טבעו הפרסומאים את המונח "תוכן שיווקי". לאחרונה, מוקמות יותר ויותר מחלקות העוסקות בתוכן השיווקי במשרדי הפרסום. מטרת הפרסום הסמוי היא להטמיע בתת-מודע של הצופה את המוצר, את השירות, את הסימן המסחרי של המוצר או את פעילותו של יצרן או ספק של שירותים.
כל מה שאינו תשדיר מסורתי- כלומר משודר במסגרת מקבץ הפרסומות, נחשב ל"תוכן שיווקי".
בתמונה למעלה, ניתן לראות צילום מסך מהאתר "מאקו", שהוא אתר חדשות, כתבה על העיר מינכן. בראש התמונה, ניתן לראות את הכיתוב "המדריך לחופשה המושלמת" המעוצב כמו הלוגו של חברת התעופה הישראלית "ארקיע". אחת מההגדרות לזיהוי תוכן שיווקי היא "אזכורים מסחריים שהותרו בכללי השידור". אחת הדוגמאות להגדרה זאת היא פרסומת חסות. פרסומת חסות היא פרסום שבה מפרסם המותג משתתף במימון התכנית/ אתר ובכך מפרסם את המותג שלו.
ניתו לראות כאן את פרסומת החסות בכך שהלוגו של הכותרת הראשית הוא הלוגו של "ארקיע". במנוסף, כשמקליקים על הכניסה לכתבה ניתן לראות שכתוב "בשיתוף ארקיע", זאת אומרת שהכתבה ממומנת בחלקה או במלואה על ידי חברת "ארקיע".






(הצגת הכתבה באתר "מאקו", לפני הכניסה לכתבה)



2) הכלים לזיהוי התופעה של פרסום סמוי: סודות מתוקים - קרין גורן:


קיימים שלושה סוגים עיקריים למיתוג סמוי:
הראשון, עוטפי התכנית- כאלו המופיעים בצמידות לתכנית והם זכו לאישור מגופי הפיקוח.
השני, בין תכנית לפרסומת, כמו פינות מסחריות, שילוב מוצרים ושילוב מותגים בעלילה.|
השלישי, כלים מסחריים לשילוב בתכנית, כמו שילוב מרואיינים בתשלום, שילוב כתבות תמורת תשלום, ומימון תכניות או השתתפות במימון בתמורה לעיסוק מקיף בנושא.
בסרטון מתוך התכנית "סודות מתוקים" של קרין גורן, ניתן להבחין בשילוב מוצרי מותגים מחברות שונות כמו מגבות נייר של "סנו", תרסיס שמן של "פאם", מיקסר של החברה "סאוטר" ועוד מוצרי מותגים נוספים שבהם היא משתמשת במהלך האפייה.
ניתן לזהות בסרטון את הסוג השני מתוך שלושת הסוגים של הכלים לזיהוי התופעה של הפרסום הסמוי. בסרטון מתבצע שילוב מוצרים. שילוב מוצרים היא פרקטיקה של שילוב מוצרים בתכניות טלוויזיה תמורת תשלום. תסריטאים העוסקים בכתיבה לז'אנר מקבלים דרישות מדוייקות מחברת ההפקה שעליהם לשלב בתסריט ועל סט הצילומים. ניתן לראות גם בסרטון כי מוצרי המותגים אינם מפוזרים, אלא מסודרים בסדר שכך ניתן לראות היטב את המותג ושהוא בולט בעין. זה נעשה גם עם מוצרי מזון, כמו עוגיות של חברת "אוראו" ושוקולד של "מילקה" וגם עם מוצרי החשמל כמו המיקסר של חברת "סאוטר".



  3)שילוב מרואיינים בתשלום: "בא לחדש לכם":

לצפייה בתכנית: בא לחדש לכם- פרק 2: משפחת טפסאי-מששה (דקות 6:10-8:15)

בקטע מן התכנית ניתן לראות את מנחה התכנית מושיק גלאמין, בוחר צבע לעיצוב הבית. לבחירת הצבע הוא הולך לחנות של החברה "טמבור" ושם הוא בוחר את הצבע בעזרת נציגה מהחברה, שעוזרת לו ומסבירה לו על מה שהוא צריך ומסבירה על המוצרים ויתרונותיהם.
ניתן לזהות בסרטון את הסוג השלישי מתוך שלושת הסוגים של הכלים לזיהוי התופעה של הפרסום הסמוי.
בסרטון ישנו הכלי לשילוב כלים מסחריים בתכנית. בתוך כלי זה, נמצאת הקטגוריה של שילוב מרואיינים בתשלום. שילוב מרואיינים בתשלום זוהי שיטה שתפסה תאוצה בשנים האחרונות בתכניות טלוויזיה, וניתן לראות אותה בעיקר בתכניות "לייף סטייל". לרבות מתכניות ה"לייף סטייל" הפקות המבוססות על שורה של הסכמים מסחריים להצגת יועצים, אנשי מקצוע ומומחים. שילוב המומחים בתוכנית נועד להעניק למידע שהם מעבירים אמינות וסמכות המאפיינות את התוכנית עצמה. בתכנית "בא לחדש לכם" הולך המחנה לחנות של חברת הצבע "טמבור" במטרה למצוא צבעים מתאימים לבית שהוא מעצב. בחנות הוא פוגש ביועצת צבע של חברת טמבור. ניתן לדעת שהיא שייכת לחברת טמבור משום שעל המסך מופיע שמה של האישה ותפקידה, ומצויין גם שהיא מחברת טמבור. המרואיינת היא בתשלום משום שהציגו את החברה שבה היא עובדת, מה שמעיד על כך ששולם כסף על מנת שהיא תתראיין בתכנית. בנוסף, המרואיינת גם מציגה את המוצרים שיש לחברה, כמו צבע "סופר קריל קלין" שהשם שלו הוא ייחודי לחברת טמבור.
לא ניתן לראות באופן מובהק וברור את הלוגו של החברה כאשר מושיק גלאמין נכנס לחנות, אלא הוא מופיע למחצה בצד השמאלי של הפריים, מה שגורם לצופים לחשוב שהבחירה ללכת למקום נעשתה באופן עצמאי ואין שם שום תוכן של פרסום. כך, נהנים המפרסמים מיתרון האמינות של התוכן, וגופי השידור רואים בכך רווח כלכלי.

שאלת מחקר:
כיצד הפרסום הסמוי בתכניות הבישול משפיע על קהל הצופים?מושגים: פרסום סמוי, שילוב מוצרים, השפעות הפרסום הסמוי על הצופה.
הפרסום הסמוי מוגדר כ"החדרה מכוונת של מותגים אל תוך התכנים המערכתיים". את תהליך ההחדרה מניעים המפיק או המפרסם. מטרתו של הפרסום הסמוי, היא להטמיע בתת- מודע של הצופה את המוצר, את השירות או את הסימן המסחרי של המוצר או את פעילותו של יצרן או ספק של שירותים. 
כיום, הפרסום הסמוי נפוץ בהמון תכניות טלוויזיה, אך הוא בולט מאוד בעיקר בתכניות הבישול, שבהן משתמשים בהמון מוצרים שונים כמו מוצרי חשמל, מוצרי מזון וכלי מטבח שונים. 
הטמעת מוצרים אלה בתכניות הבישול נקראת שילוב מוצרים, שהיא פרקטיקה של שילוב מוצרים בתוכניות טלוויזיה תמורת תשלום מהמפרסם. תסריטאים מקבלים רשימת דרישות לפיה הם צריכים לשלב את המוצרים בתסריט ועל סט הצילומים. באחד הפרקים של תכנית הבישול "מאסטר שף" המשודרת בערץ 2 (סרטון) התבקשו המשתתפים לבחור אחד לשני מוצרים מהסופר. ניתן לראות בין הדקות 6:55-7:02 עגלה מלאה במוצרים, אך חלק מהמותגים הנמצאים שם מטושטשים, זאת אומרת שכדי שלא יראו את המותג וזאת לא תהיה פרסומת לחברה. לעומת זאת, ישנם מוצרים אחרים שניתן לראות שאטכן לא טשטשו עד דקה 7:30 כמו המותג "מילקי" ומוצרים של חברת "תנובה". ניתן לראות כך גם בתכניתה של קרין גורן, המוצגת למעלה, ישנו שילוב מוצרי מותגים בתכניתה, והיא לווא דווקא משתמשת בכל המוצרים האלו בזמן הבישול או האפייה.


לתופעת הפרסום הסמוי יש השפעות על הצופהחשיפה למותג במהלך תוכנית, מעוררת אצל הצופה חיבה ורגשות, אבל היא לא מספקת לא מספיק מידע על המותג. נמצא שלפרסום סמוי יש השפעה שונה במובן החיובי על הצופה מאשר פרסומת גלויה. ההסבר לכך הוא שהצופה הגיע לצפות בתכנים יצירתיים ולא בפרסומות, והוא מבוסס על תיאורית החשיפה המכוונת, הקובעת כי הצופה נחשף למדיה כדי לצפות בתכנים יצירתיים ולא בפרסומת. הצופה מכוון את עצמו לצפייה בתכנים שאינם שכנועים ומעדיף אותם מתכנים פרסומיים. כך, צפייה בפרסומת סמויה בתכנית שבה בחר הצופה לצפות עשויה לשנות את הערכתו כלפי המותג לחיובית מאשר צפייה בפרסומת גלויה המוגדרת לצופה כפרסומת, ולא כתוכן יצירתי.
לפי כתבה שפורסמה באתר החדשות "וואלה!", צופים הגישו תלונה לרשות השנייה על תכניות הבישול. התלונות עסקו בפרסום סמוי לכלי מטבח ולמוצרי מזון שונים, שעליהם המליצו מגישי התוכניות, או שהופיעו בצילומים מקרוב במהלך השידור, וכל זאת בניגוד לכללי הרשות.בתגובה מנציב פניות הציבור נמסר בתגובה לאחת התלונות כי "בתכניות בישול רבות אצל הזכיינים נמצא לא פעם כי הזכיינים חושפים כלים וחומרי גלם בצורה שאינה סבירה ובעלת אופי פרסומי."ניתן להסיק שלפרסום הסמוי השפעות שונות על קהל הצופים. חלק מהצופים  מקבלים את הפרסום הסמוי בחיוב, וחלקם זועמים על הדרך שבה מתבצע הפרסום הסמוי או על כך שמתבצע פרסום סמוי בכלל.
רפלקציה:
במהלך העבודה למדתי המון על פרסום סמוי, ועל כך שלפרסום הסמוי יש מטרה מסויימת. היו פעמים בעבר שהייתי בטוחה שכשמראים מותג לשבריר שנייה בטלוויזיה זו טעות, ולא ידעתי שמשלמים אפילו בשביל שבריר השנייה הזה שבו מראים את המותג. כמובן שעם הזמן הבנתי שהיום כל מותג שמוצג בטלוויזיה זה בתשלום, אך עכשיו אני מכירה את המערכת של הפרסום הסמוי יותר לעומק, ואייחס לזה חשיבות בכל פעם שאבחין בפרסומת סמויה. זירת הפרסום הסמוי היא אחת הזירות שהכי נהנתי לעבוד עליה, משום שהכרתי מראש את כל עולם תכניות הבישול, ונהנתי לכתוב על התכניות ולקשר להן מושגים.
את המידע שרכשתי מהזירה הזאת אקח איתי הלאה, למדתי המון מהזירה ואני נהנית שהיא מתקשרת להמון דברים שאני רואה בחיי היומיום שלי.

יום שבת, 9 באפריל 2016

פרסום

1)פרסומת קסטרו: המטרה: התלמיד יגדיר את המושג פניית מסר ויזהה את סוגי פניית המסר בפרסומת.

בפרסומת אנו רואים את גל גדות, ומה היא עושה במהלך היום. מתחילים מזה שהיא מתעוררת, מתלבשת, יוצאת ורוכבת על אופניים ומגיעה למסיבה.
פניית מסר – פניית מסר הגישה שדרכה בוחר המפרסם להעביר את המסר לצרכן. הבנייה של המסר היא הבסיס למשיכת תשומת הלב של הצרכנים, שנועדה להשפיע על היחס העניין או הרגש שלהם כלפי המוצר. העברת המסר דרך הטלויזיה גורמת לכך שניתן להעביר את המסר דרך חוויות וריגושים. סוג פניית המסר שדרכה בוחר המפרסם להעביר את המסר היא פניית מסר רגשית. הדרך שבה מסה המפרסם לעורר עניין אצל הצרכן היא באמצעות חוויות וריגושים. בפרסומת אנו רואים את גל גדות ואת החויות שהיא עוברת במהלך יום שלם, מהתעוררות בבוקר ועד ושעות הערב, שהיא נמצאת על גשר על נהר. בפרסומת מנסים להעביר את המסר באמצעות רגש האהבה. האהבה מתבטאת בשיר שמושמע ברקע, שמדבר על זוגיות. הפרסומת לא מתמקדת במוצר, היא מתמקדת בחוויה. המפרסם מנסה להעביר את המסר שאם נקנה את המוצר החוויות והריגושים שלנו יהיו כמו אלה בפרסומת.


2) פרסומת קסטרו:
המטרה: התלמיד יגדיר את המושגים פרסום, פרסומת ומסע פרסום ויבחין ביניהם.
בפרסומת אנו רואים את עומר דרור עובר יום בחייו, בדיוק כמו גל גדות. הפרסומת הזאת היא חלק מן הקמפיין של קסטרו ושודרה במקביל לגל גדות. פרסום: העברת מסרים בתשלום ובזהות ידועה אל הקהל לצורך השגת מטרות שיווקיות. בפרסומת זה מתבטא בכך שאנו יודעים שקסטרו היא החברה המפרסמת, והפרסום הוא בתשלום משום שהוא בעל תוכן שיווקי. המסר שמנסה להעביר המפרסם הוא שאם נקנה את המוצר של קסטרו, נרגיש כמו שגל גדות ועומר דרור מרגישים בפרסומות שלהם. פרסומת: יחידת המסר שמעביר המוען לנמען ויכולה להופיע במגוון ערוצי תקשורת. הפרסומת היא הקריאה של החברה קסטרו לצרכנים לבוא ולרכוש את הבגדים שלהם. מסע פרסום: סדרה של פרסומות מתואמות החוזרות על אותו מסר לתקופת זמן במטרה להשיג מטרות תקשורתיות. הפרסומת של עומר דרור והפרסומת של גל גדות הן בעלות אותו מבנה, שתיהן עוסקות ביום בחיי, מתחילות בבוקר ומסתיימות בשעות אחר הצהריים המאוחרות. הן מתחילות באותו מקום ומסתיימות באותו מקום.

3)פרסומת לוניש קאליה: המטרה: התלמיד ינתח את דימויי הנשים בפרסומות.
בפרסומת ניתן להבחין שהדיבור הוא בלשון נקבה, זאת אומרת שקהל היעד של המפרסם הוא נשים.
דימוי הנשים בפרסומת: האישה מופיעה בפרסומת כעקרת בית שעושה כביסה. אין שוויון בפרסומת מכיוון שהגבר לא נמצא בכלל בפרסומת. היעדרות הגבר מעצימה את תחושת הסטריאוטיפ שנשים הן אלה שצריכות לאוג לעבודות משק הבית. הסטריאוטיפ שאישה היא האחת שדואגת לניקיון הבית ודואגת לכביסות מופיע כאן כשהפנייה לקהל היעד הוא לנשים. הפרסומת מזכירה לנו את תפקידיה העיקריים של האישה שהם ללדת ילדים ולדאוג לבית ולמשפחה. היא דואגת לילדים בכך שהיא דואגת שיהיו להם בגדים נקיים ודואגת לבית בכך שרואים אותה עוברת ומסדרת, אוספת את הכביסה מהחדרים של הילדים שלה. המעמד המגדרי של האישה בפרסומת הוא נמוך. מתייחסים לאישה בכך שנותנים את התחושה שכל מה שהיא עושה בבית זה כביסה, ולא יוצאת לעבוד בעוד שהגבר שלא נמצא בפרסומת כביכול עובד. הפרסומת פונה לנשים בלבד ולא לגברים, הדיבור בפרסומת הוא בלשון נקבה משום שהוא מופנה לנשים ולא לגברים, כי לפי מעמד מגדרי הגבר הוא המפרנס והאישה היא זאת שדואגת לניהול משק הבית ואחראית לילדים.

שאלת מחקר:
כיצד מתבטא השינוי בגישה לצרכן בין קמפיין פרסום חברתי לבין קמפיין פרסום מסחרי?

פניית המסר היא הגישה שדרכה בוחר להעביר המפרסם את המסר לצרכן, והיא הבסיס למשיכת תשומת הלב של הצרכנים ונועדה להשפיע על יחסם, העניין או הרגשות שלהם כלפי המוצר, השירות או הרעיון המפורסם. ישנם שני סוגים של פניות מסר: פניית מסר רגשית ופניית מסר רציונלית-שכלית. ניתן להבחין בהבדל בשימוש בפניית המסר בין קמפיין פרסום חברתי לבין קמפיין פרסום מסחרי. קמפיין פרסום חברתי נועד לקדם מטרות ושירותים חברתיים שאינם למטרות רווח. בקמפיין חברתי לרוב משתמשים בפניית מסר רגשית. פרסומות הנוקטות בגישה זו אינן מספקות מידע על המוצר המפורסם אלא מציגות אווירה תדמיתית מושכת סביבו.פרסומות אלה משלבות נרטיבים ודרמות המספרים סיפור, לדוגמה: קמפיין למניעת נהיגה בשכרות פונה לצד הרגשי של הנהגים בכך שמציג את התוצאות הטרגיות שיכולות להיות לנהיגה בשכרות(סרטון): בקמפיין הזה מספרים על מה שקרה לילדים שנהגו בשכרות ועשו תאונה, ואיך זה פוגע להם בחיים היום. האמצעות פנייה רגשית לנהגים מנסים למנוע באמצעות הפחדה נהיגה בשכרות. קמפיין חברתי נוסף הוא קמפיין למניעת עישון בקרב בני נוער (סרטון): בקמפיין זה מנסים למנוע מבני נוער לעשן בטענה שעישון מרחיק אותם מחברים שלהם, כי זה גורם לריח רע מהפה ואף אחד לא רוצה להיות בקרבת מישהו עם ריח רע מהפה. יש כאן פניית מסר רגשית לבני הנוער, אומרים להם שעישון יפגע להם בחיים החברתיים שלהם. לעומת זאת, קמפיין פרסום מסחרי מפיץ מידע על מוצר, שירות או רעיון מסוים ומטרתו היא להגביר מכירות למטרות רווח. פרסומות אלה משתמשות בפניית מסר רציונלית-שכלית, שמבוססת על ניסיון לשכנע ולהעביר מידע על פעילותו של המוצר והתועלת שיש בשימוש בו.
באמצעות הגישה הרציונלית-שכלית משלבים אינפורמציה טקסטואלית וחזותית רבה על המוצר ותכונותיו, לדוגמה: קמפיין פרסומי לטרה, שמציג שבמוצרי "טרה" השונים יש 100% רכיבים טבעיים. הגישה הרציונלית שכלית מתבטאת כאן בעובדה שבמוצרי "טרה" יש 100% חומרים טבעיים, מה שאומר שזה יותר בריא. כולם רוצים מוצרים יותר בריאים, כך שפונים לציבור עם מידע שיעודד אותם לקנות את המוצרים שלהם.
פרסומת 1:


פרסומת 2:



פרסומת 3:


בכל הפרסומות האלה מציגים שב"טרה" משתמשים ב100% חומרים טבעיים. סדרת הפרסומות האל הן קמפיין פרסום מסחרי שנועד לקדם את המוצר.
ניתן לראות את השינוי בפניית המסר בין סוגי הקמפיינים השונים בכך שבקמפיין חברתי גורמים לאנשים לפעול תוך פנייה לרגש שלהם, כמו לגרום לאנשים לא לנהוג בשכרות על מנת לא לאבד חיי אדם. בקמפיין פרסום חברתי פונים לצד הרציונלי והשכלי של אנשים, כמו בפרסומת של טרה, שמבטיחים להם רק מוצרים טבעיים שזה יותר בריא וכך לגרום להם לרכוש את המוצר.

רפלקציה:
למדתי מהזירה שפרסומת זה לא רק רעיון שצץ למישהו בראש ואז החליטו ליישם אותו, אלא שמאחורי הרעיון ישנם מניעים שונים שמטרתם לגרום לפרסומת להצליח להשפיע על אנשים, וההשפעה יכולה להתבטא בתחומים שונים. מה שלמדתי מתקשר לחיים שלי ביום יום כי היום כל דבר הוא פרסומת, אפילו מבלי שנשים לב. לכל מקום שאלך אני אראה פרסומות, כל פרסומת שונה בצורת הפרסום שלה.אני צופה בטלויזיה בעיקר בשעות הפריים טיים, ואלו הן השעות שבהן יש הכי הרבה פרסומות בטלויזיה. לפני כמה שנים הפרסומות האלה השפיעו עליי בהמון צורות: הן גרמו לי לרצות דברים שאין לי, שאני לא בהכרח צריכה, גרמו לי להאמין שהמוצר שמפרסמים הוא אכן הכי טוב ויש להשתמש רק בו. כיום, אני מבינה שדברים\מוצרים המפורסמים בטלויזיה, הם לא דברים שאני חייבת שיהיו לי, אבל הפרסומת גרמה לי להרגיש שאני חייבת אותם. מה שהתעורר בי בעקבות תהליך הלימוד זה ההבנה שבעשיית הפרסומות, ושהרבה פעמים יכולים פשוט לעבוד עלינו בדרך שבה מוצגים מוצרים בפרסומת. הכנת המטלה חיזקה אצלי את הצורך לא להאמין לכל מה שמציגים בטלויזיה.

יום שלישי, 29 במרץ 2016

תקשורת וספורט



1) כדורגל נשים צריך חוקים משלו: (לצפייה בכתבה המלאה)
תקציר הכתבה- בכתבה מדובר על ההבדלים בין כדורגל נשים לבין כדורגל גברים. ממשלות ברחבי העולם השקיעו 18.5 מליון דולר בכדורגל גברים, ובנשים השקיעו רק 5.4 מליון דולר.
בכתבה נאמר שחוקי הכדורגל לא מביאים בחשבון את ההבדלים הגופניים בין נשים לגברים, שנובעים מתכונות גופניות הקשורות לגנטיקה והורמונים.
המושג המתבטא בכתבה הוא מין:
מין הוא מושג המתייחס להבדלים הביולוגיים בין גברים ונשים, להבדלים הנראים לעין,. המושג גם מתייחס להבדלים נוספים כמו מבנה הגוף,פיזיולוגיה, כוח ושרירים, ועוד. הבדלים אלו יכולים להסביר את היתרונות שיש לגברים בענפי ספורט שונים.
המושג מתקשר לכתבה בכך שבכתבה מדברים על ההבדלים הגופניים בין נשים וגברים, ואיך זה משפיע על הנשים המשחקות כדורגל. גברים חזקים יותר בכ-30% מנשים, וההורמונים אצל הגברים מאפשרים להם להתאמץ פחות בזמן ריצה. ענף הספורט כדורגל מותאם לגוף הגברי, מבחינת גודל המגרש, גודל השער, משקל הכדור והזמן שהוא משוחק. ישנו הבדל בין ממבנה הגוף הממוצע של נשים לבין מבנה הגוף הממוצע של הגברים, ובגלל שכדורגל מותאם למבנה הגוף הממוצע של הגברים, לגברים יש יותר יתרון על הנשים בכדורגל.



2) אוהדי מכבי תל-אביב שרים את התקווה והבה נגילה במילאנו: (סרטון)
המושג המתבטא בקליפ: לאומיות ואתניות.
לאומיות היא הכרה קיבוצית של זהות ה"מזקקת חומרים מן העבר לצורכי הפוליטיקה של ההווה".
הלאומיות הינה תופעה עתיקה שמדגישה את הקשר בין מסגרות עתיקות( עדתיות, דתיות, אתניות) לאומות מודרניות. הלאומיות היא קהילייה מדומיינת מכיוון שהחברים בקבוצה אינם מכירים אחד את השני, אך כולם מרגישים שייכים לאותה קהילה.
המושג לאומיות מתקשרת לקליפ משום שהאוהדים הם קבוצה לאומית, הם כולם אוהדים את אותה הקבוצה, מכבי תל אביב. האוהדים לא מכירים אחד את השני, אבל הם כולם מרגישים שייכים לאותה קהילה, לקהילת האוהדים של מכבי תל אביב. השיוך של האוהדים לקהילה הוא לא רשמי, אלא רגשי. הרגש הוא האהדה של קבוצת הכדורגל. בנוסף, הלאומיות מתבטאת בקטע בשירת המנון התקווה ובהנפת דגל ישראל. זה מדגיש את הקשר בין האתניות, שזה הקשר למורשת התרבותית המשותפת לבין הלאומיות. אנשים החברים בקבוצה אתנית חולקים מוצא משותף או דת משותפת.האתניות מתבטאת כאן במוצא של האוהדים, שהוא מדינת ישראל, והתרבות של המדינה מתבטאת בדגל ובהמנון, שהם חלקים בלתי נפרדים מהתרבות של מדינת ישראל. האתניות נכנסת בתוך הלאומיות בכך שהשיוך למוצא והתרבות המשותפת הם מכנה משותף של האוהדים בקהילה שלהם, שהיא הלאומיות שלהם.




שאלת מחקר:
כיצד הלאומיות והאתניות בכדורגל הישראלי מספקות את הצרכים של הצופים?

הלאומיות היא מכנה משותף לקהילה, שבה לא מכירים החברים בה אחד את השני. יש לאותה קהילה מכנה משותף ורצונות משותפים, ולמרות שהקהילה היא לא משהו מוגדר, אותם אנשים בקהילה חשים אליה תחושת שייכות. בכדורגל הישראלי, הלאומיות בולטת מאוד, בין אם זה באהדה של קבוצה מסוימת או אהדה של נבחרת ישראל. כשנבחרת ישראל משחקת, כל המדינה מרגישה את תחושת השייכות לקהילת האוהדים של הנבחרת. האתניות היא מורשת תרבותית משותפת. בעלי אתניות משותפת חולקים מוצא או דת משותפים. מרבית בני האדם רואים את עצמם כבעלי יותר מזהות אתנית אחת. האתניות מתבטאת בכדורגל הישראלי בכך שהאוהדים של קבוצות הכדורגל בישראל הם יהודים לרוב, הקבוצות הן חלק ממדינת ישראל, ולכן יש לקבוצות עצמן מוצא משותף. האוהדים של קבוצות אלה הם ישראלים. המוצא שלהם משותף ולרוב גם הדת שלהם- יהודים. לדוגמה- אוהדי בית"ר ירושלים הם יהודים. בית"ר ירושלים היא קבוצה שרואים בה כקבוצה שמייצגת את היהדות.
לפי תאוריית הבדלי האישיות, התקשורת מספקת ארבעה צרכים של הקהל הצופה בספורט בכלל ובכדורגל בפרט:
*צרכים קוגנטיביים- לדעת על מה מדובר ומה מתרחש, חיזוק ידע.
*צרכים רגשיים- חוויה אסתטית, הנאה וריגוש.
*צרכים אינטגרטיביים- קשר עם משפחה וחברים, ביטחון, סטטוס.
*צרכים אסקפיסטיים- מבריחה מחיי היומיום, מתפקידים חברתיים ופורקן מתח.
הלאומיות והאתניות מספקות את הצרכים של הצופים בכך שהן נותנות לאנשים מקום להשתייך אליו. הן מספקות בעיקר את הצרכים האינטגרטיביים, ובתוך זה גם את הצרכים האסקפיסטיים, משום שברגע שיש מקום להשתייך אליו, יש את החיבור למשפחה וחברים שגם נמצאים איתך באותו מקום, וכך גם יש לך לאן לברוח. זה מחבר אותנו למשפחה וחברים ומנתק ותנו משגרת היומיום שלנו. כך גם מתמלאים הצרכים הקוגנטיביים והרגשיים, כי ברגע שאנו צופים במשחק כדורגל אנו רוכשים ידע על מה שקורה על המגרש וגם נהנים מחוויה של מתח במהלך משחק הכדורגל.


רפלקציה:
הזירה של הספורט בתקשורת מזכירה לי מאוד את התקופה ששיחקתי כדורסל. שיחקתי ארבע שנים בקבוצה של נערות, והיו לנו משחקים פעם בשבוע. תמיד היה לנו קהל, היינו קבוצה גדולה יחסית, חמש עשרה בנות. היה נחמד שאנשים היו באים לעודד אותנו. פעם אחת במקום אימון לקחו אותנו לצפות במשחק כדורסל של הנערים בגיל שלנו, הם היו קבוצה של עשרה בנים. הכמות של הקהל הייתה פי שלוש מהכמות שלנו יש במשחקים, וכששאלתי למה זה קורה, פשוט אמרו לי שאצל הבנים יש יותר אקשן, יותר כיף לצפות במשחק.
כבר אז הבנתי את החוסר שוויון בין גברים ונשים בספורט. כל חיי אני עוסקת בספורט ועכשיו אני שמה לב להבדל הזה בין גברים ונשים יותר מתמיד. בתהליך העבודה הבנתי שלא משנה כמה נתאמץ, ספורט נשים לעולם לא יהיה פופולרי כמו ספורט גברים, הנשים מאז ומתמיד היו בתחתית, מתחת וגברים ושם זה יישאר תמיד, אני לא רואה איך שינוי כזה יכול להיות. הקושי המרכזי בעבודה היה למצוא שאלת מחקר, לא רציתי לעשות על ההבדל בין ספורט נשים וספורט גברים, ניסיתי למצוא משהו אחר שהוא קצת יותר מקורי והיה לי קשה מאוד, אבל בסופו של דבר הגעתי לשאלת מחקר שלדעתי משקפת את מה שקורה היום בספורט, אולי היה לי קצת יותר קשה לענות עלייה ועבדתי עלייה קצת יותר זמן, אבל אני מרוצה מהתוצאה הסופית של שאלת המחקר ושל העבודה בכלל.

יום שני, 21 במרץ 2016

זירת מוזיקה

רוק ישראלי:

הרוק הישראלי התחיל במהלך שנות ה-60. הוא הושפע מהרוק האנגלו-אמריקני של אותה התקופה.
הרוק הישראלי היה מעין תגובת נגד ל"שירי ארץ ישראל", ולמטען האידיאולוגי שלהם. להקות הרוק הראשונות היו "להקות הקצב" שפעלו במועדונים והרבו לשיר באנגלית. 

בהתחלה, הרוק הישראלי נחשב לתקופה חולפת ראויה לביקורת, שהתרבות הישראלית באותה תקופה הייתה סגורה ומאופקת. הפעילות של הרוק הישראלי הייתה סגורה ומאופקת, ורובה התקיימה בשולים החברתיים והתרבותיים.
בשנות ה-70, זכה הרוק הישראלי להצלחה מסחרית ולהכרה ממסדית. תקופה זו נחשבת לנקודת מפנה ברוק הישראלי, שפרח ביצירה מוזיקלית עשירה ומגוונת, והוא המשיך גם לשנות ה-80.
תקופת השיא של הרוק הישראלי הייתה בשנות ה-90, כשיוצרים צעירים רבים פרצו, אך במהלך עשור זה, הרוק הישראלי גם נדחק לפינה והפופולאריות שלו ירדה. הוא פינה את מקומו לפופ ולמוזיקה הישראלית.
מבחינה מוזיקלית בשנות ה-90, המוזיקה המזרחית התחילה לחדור לתוך הרוק, בעיקר עם להקות אתניקס, כנסיית השכל וטיפקס.
בתחילת שנות האלפיים, ירידת הפופולאריות של הרוק התגברה. בתחילת העשור המשיכה להיות יצירת הרוק מועטת ומרוכזת בעיקר בידי יוצרים ותיקים, אך עם זאת הופיעו יוצרים חדשים שאף נתנו ביטוי לסגנונות והשפעות חדשות. מבחינה מוזיקלית התבסס הרוק הישראלי תחילה על יצירה זרה, אך במשך השנים ההחלה יצירה ייחודית בשילוב אלמנטים מקומיים כמוזיקה מזרחית ומוזיקה אתנית. רוק ישראלי אתני משלב השפעות רוק עם מקורות מזרח תיכוניים מגוונים.
הרוק הישראלי במשך השנים דועך, אך השינויים והשילובים שמכניסים לז'אנר נותנים לו ביטוי מחדש.
הנה כמה דוגמאות להתפתחות של הרוק הישראלי במהלך השנים:

1)להקת הצ'רצ'ילים:
להקת הצ'רצ'ילים היא דוגמה ללהקת קצב שהושפעה מהרוק האנגלו אמריקני במהלך שנות השישים.
הלהקה החלה לפעול בשנת 1965, ופעלה עד אמצע שנות ה-70. הלהקה ניגנה מוזיקת רוק באנגלית, היא פעלה בעיקר באזור מועדוני הלילה, ואף פעלה גם בח"ול. את אלבום הבכורה שלה הוציאה הלהקה בשנת 1969 ובין שיריו היה גם את השיר "When your'e gone". שיר זה הוא דוגמה לכך שלהקות הקצב הרבו לשיר באנגלית. באלבומם הראשון של הלהקה, השירים הם באנגלית בלבד.

להקת טיפקס:
להקת טיפקס היא דוגמה ללהקה שבתקופת דעיכתו של הרוק הישראלי, שילבה בתוך מוזיקת הרוק מוזיקה ים תיכונית. הלהקה הוקמה בשנת 1989. אלבומה הראשון של הלהקה "שביל קליפות הגרעינים",שילב רוק עם פופ ומוזיקה מזרחית

להקת טיפקס הופיעה עם צליל ייחודי בעל השפעות מרוקאיות ומזרחיות מגוונות,  לדוגמה השיר "בתוך נייר עיתון", שיצא בשנת 1993.



3) אביב גפן:
הזמר אביב גפן החל לפעול בשנת 1991,הוא יוצר מוזיקת רוק ישראלית. הרוק מתבטא בשיריו בכלי הנגינה החשמליים ובקול הגס ולא עדין שלו. עוד דרך בה בולט ז'אנר הרוק הוא במראה שלו, הוא מתאפר כמו רוקיסט, עיגולים שחורים מסביב לעיניו ובגדי עור. פרוייקט שהקים אביב גפן הוא "נשף רוק". זוהי הופעה בה מופיע אביב גפן בשילוב זמרים אחרים כמו ברי סחרוף ואביתר בנאי, גם הם מתחום הרוק הישראלי.
אלבומו הראשון של אביב גפן "זה רק אור הירח" היה זה שהוביל לפריצתו ככוכב רוק, ושיריו עסקו בנושאים מחאתיים. שיר מאלבומו הראשון: "אור הירח"


שאלת מחקר:
עד כמה שירי מחאה משקפים מציאות פוליטית וחברתית?
בתחום הרוק הישראלי עסקו שירים רבים בהבעת מחאה פוליטית וחברתית, שהתגברה בגלל האופי הייחודי של החברה הישראלית. לחברה הישראלית אופי מרובה שסעים ומחלוקות. כיום בחברה הישראלית יש הרבה ביקורת על השלטון ועל החברה בה אנו חיים.
בעבר, רוב שירי המחאה התייחסו למצב הפוליטי בטחוני המדינה, כמו מלחמות. השיר "תותים" של להקת אתניקס הוא דוגמה לשיר מחאה מהתחום הפוליטי בטחוני. השיר משלב אהבה ומלחמה, הוא מתאר מערכת יחסים בין גבר לאישה תוך שימוש בשפה צבאית, 
השימוש במושגים הצבאיים באים להראות את הבעיות בין השניים : "הבונקר לשמאלך מול הפגז שלידי". השיר מבטא מציאות חברתית בעזרת הדגמה כיצד השיח הצבאי חודר לכל רבדי החיים, והוא מתייחס למצב הבטחוני ולשאיפה לשלום.
כיום, רוב שירי המחאה עוסקים בהעברת ביקורת חברתית על המדינה שאנו חיים בה.
לדוגמה, לפני שנתיים התקיימה מחאה חברתית בעקבות מחיר הדיור בישראל. בעקבות מחאה זו יצאו שירי מחאה נוספים. השיר "זמן להתעורר" של להקת הדג נחש יצא לאחר המחאה על מחירי הדיור, והוא משקף את מה שהחברה רוצה להשיג ואיך ואת הדרך שבה היא הולכת להשיג את זה:
ה הזמן להתעורר הבית מתפורר, נצא מהחורים ביחד די להסתתר" , "למען המחר נצא אל הכיכר"השיר משקף את המציאות החברתית בכך שהוא מציג את מה שהיה, הוא מציג את מה שקרה באותה מחאת דיור, שכולם יצאו לרחובות וישנו באוהלים. בנוסף הוא מראה את מה שהחברה עושה כדי להשיג את המטרותיה.
שירי מחאה משקפים מציאות חברתית בצורה מאוד ישירה. שירי המחאה באים מתוך רצון לשינוי, מתוך ביקורת של החברה. רוב שירי המחאה לא מדברים באופן ישיר על מקרה ספציפי שקרה, אלא הם מציגים את מה שדורש שינוי, וקוראים לציבור לפעול למען המטרות שרוצים להשיג.

ריפלקציה:
מהזירה למדתי שלרוק הישראלי יש המון סוגים שונים. למדתי שמוזיקת הרוק משלבת בתוכה ז'אנרים נוספים של מוזיקה מלבד רוק. אני אישית לא מתחברת למוזיקת הרוק, אלא יותר לפופ, אבל בחרתי לעשות את העבודה דווקא על הרוק כדי ללמוד דברים חדשים שלא ידעתי על הרוק לפני כן.
ישנה צורה אחת בלבד שרוק מתקשר לחיים שלי, והיא שמשפחתי מרבה לשמוע מוזיקת רוק ישראלית בבית, למרות שאני לא מתחברת אליה. היה לי מאוד קשה לעשות את העבודה בגלל חוסר ידע קודם על רוק, וכי היה לי מאוד קשה להתחבר לנושא, ואני חושבת שהעבודה שעשיתי משקפת את הלמידה שלי על עולם הרוק.


מקורות:
תרבות IL
ויקיפדיה
"avivarchive"
בטטת רוק

יום שישי, 4 במרץ 2016

זירת ההומור

זירת הומור- נועה קורדובה:

1)דיבוב מצחיק לקרין גורן:
המושגים: תוכן ממטי (הפצה ממטית).
           קהילות מקוונות.

בסרטון ניתן לראות דיבוב מצחיק לקרין גורן בעת תכנית הבישול שלה.
תוכן ממטי:
ההפצה היא ממטית כשבתוך התהליך הוויראלי מתרחש שכתוב או יצירה מחדש של הפריט. משתמשים שמעבירים את הפריט מוסיפים לו משמעויות לעל ידי שינוי או הוספה של פרטים כמו שינוי פס קול של סרטון והוספת כיתוב הומוריסטי על תמונה.כך נוצרות מגוון רחב של גרסאות למקור ראשוני.
התוכן הממטי מתבטא בסרטון של הדיבוב מצחיק לאופה קרין גורן, בכך שהיוצרים של הסרטון מחדש הוסיפו לו אמירה אישית משלהם. הם שינו את פס הקול  של הסרטון וכך העבירו ביקורת על קרין גורן, על ידי הוספת משפטים בדיבוב שמאפיינים אותה. לדוגמה- בסרטון צוחקים על כך שהיא אופה עם הרבה חמאה וסוכר.
האמירה האישית של היוצרים בסרטון היא הומוריסטית אך גם ביקורתית,המשתמשים עשו מעין שכתוב לסרטון ויצרו את הפריט מחדש.

קהילות מקוונות:
הן מסגרות קהילתיות שונות ברחבי הרשת, מסגרות כמו רשתות חברתיות כגון פייסבוק וטוויטר, או הפלטפורמה להפצת תוכן כמו יוטיוב.
הסרטון של קרין גורן הופץ ברשתות החברתיות וכך הוא התפרסם לקהל הרחב, אך הוא גם פורסם בערוץ היוטיוב של יוצרי הסרטון: "דיבוב מצחיק". ערוץ היוטיוב הוא פלטפורמה להפצת תוכן. סביב ערוץ היוטיוב, התגבשה קהילה וירטואלית שהיא קהילה של חובבי פארודיות וסאטירה. בפייסבוק נפתחו עמודים המשתפים את אותם הסרטונים ובעצם מפיצים אותם ברשת ולא רק דרך ערוץ היוטיוב.


2) "הרפאליז" (מתוך התכנית "ארץ נהדרת")
המושג: סאטירה.
בסרטון ניתן לראות חיקוי של משפחת רפאלי המפורסמת, ועל ההתנהלות שלהם לפי מה שהחברה רואה.
סאטירה:
כתיבה שחושפת ומוקיעה מעשים לא תקינים ולא מוסריים בדרך כלל באמצעות כתיבה הומוריסטית. הסאטירה היא יצירה שמבקשת לבקר תופעות חברתיות המאופיינות בין ממד אלים להומוריסטי.הביקורת לא מועברת ישירות, אלא באמצעות אמצעים אומנותיים, באירוניה, בציניות ובחיקוי.הסרטון של "הרפאליז" מתוך התכנית "ארץ נהדרת", היא העברת ביקורת על הידוענית בר רפאלי ועל משפחתה.הביקורת מועברת באמצעות סרטון שבו משתמשים בהומור כדי לנסות להמחיש את הסיטואציה ואת המעשים הלא תקינים של הידוענית, שהם העלמות מס (לפי הקטע), ומעביר ביקורת גם על אחיה. דור. שפיתח אפליקציה שגררה אחרייה שלל ביקורות רעות.הביקורת על דור רפאלי מראה את ה"רוע" שלו כי פיתח את האפליקציה, ובצורה הומוריסטית מראים את ההשפעות של האפליקציה. לדוגמה- כדי להראות את הרוע של דור רפאלי, מראים איך הוא העביר את נגיף הזיקה לאחד מעובדי רשות המיסים שהתעסק בהעלמות המס של בר, על ידיי שליחת הנגיף גרך האפליקציה שפיתח. בנוסף העברת ביקורת על משפחתה העשירה ועל העלמות המס כשמתעסקים בעל שם מה כתובים פריטים שהם מתנות או רכוש פרטי.


שאלת מחקר:
כיצד גורם ההומור המונולוגי לתחושת עליונות אצל הקהל?
מושגים: תאוריית העליונות, הומור מונולוגי, קורבן קומי.

תאוריית העליונות אומרת שכל אדם שואף לחוש עליונות על מישהו באמצעות הנמכתו. את תחושת העליונות אנו חווים כאשר צוחקים על המגרעות והבורות של אנשים, לרוב אלה הם אנשים אינם בעלי כוח.
ההומור המונולוגי מאפשר קיום של תחושת עליונות אצל הקהל, משום שההומור המונולוגי מאופיין בכך שקיים קורבן שצוחקים עליו בשל נחיתותו. הקורבן שעליו צוחקים בהומור נקרא קורבן קומי.
קורבן קומי הוא דמות שטוחה שאינה משתנה, דמות שככה היא מתנהגת בחיי היומיום שלה וכאשר צוחקים עלייה, אנו מנמיכים אותה, כי אנחנו צוחקים על כמה שהיא שטוחה ונחותה. כל זה גורם לנו להרגיש התנשאות על אותה הדמות כי אנחנו מרגישים יותר טובים ממנה, וזוהי בעצם תחושת העליונות.
https://www.youtube.com/watch?v=70mCNuBs6GY
בקטע מתוך התכנית "צחוק מעבודה" ניתן לראות חיקוי של דלית זריהן, שהשתתפה בעבר בתכנית הריאליטי "היפה והחנון". החיקוי של זריהן בתכנית מבליט תכונות רעות, כאילו היא "טיפשה" ובעצם מקצין את ההתנהגות שלה לרעה. הבלטת התכונות ה"שטוחות" שלה בתכנית בעצם גורם לנו כקהל לצחוק עליה ועל ההתנהגות שלה, אנו מרגישים הרבה יותר חכמים ממנה. בנוסף, מנסים להתנשא מעל הדמות בכך ששואלים אותה שאלות שלא קשורות בכלל אליה או לתחום התעסוקה שלה, כל השאלות נועדו כדי לקבל תשובות מהדמות שאינן קשורות לנושא ובכך לצחוק על הדמות ולהנמיך אותה.
לסיכום, כאשר אנו משתמשים בהומור מונולוגי אנו הופכים מישהו לקורבן קומי, כי אנו צוחקים עליו ועל הדברים הפחות טובים אצלו, וכשאשר אנו צוחקים עליו, אנו מרגישים במעמד יותר גבוה ממנו וחשים התנשאות. זוהי בעצם תחושת העליונות אצל הקהל.

ריפלקציה:
בזירה החדשה למדתי על המשמעות שיש לוויראליות ועל ההשפעה הכל כך חזקה של הרשתות החברתיות, ואיך הן בעצם משפיעות בצורה דרסטית על חיי היומיום שלנו. את רוב הדברים על הזירה כבר ידעתי לפני, אבל אחרי גל הממים של הסינגלים הלוהטים, וכל הממים שהצגנו בכיתה, הבנתי שלכל אדם פרשנות שונה לדברים, והבנתי שכל פרט קטן אפשר לפרש בהמון דרכים שונות והכל בעיני המתבונן.
הזירה החדשה והזירה הישנה מכיתה י' מתקשרות מאוד לחיים הפרטיים שלי. אני מאוד אוהבת לצפות בקומדיות, ואני גם אוהבת ונהנית לצפות בתכניות הסאטירה שמוצגות כעת בטלוויזיה, "ארץ נהדרת" ו"היום בלילה".הזירות גרמו לי להבין מדוע עשו דברים בתכניות הסאטירה, ואני מבינה מה היה המניע של היוצרים של התכניות ליצור אותן, שזוהי דרכם של היוצרים להביע ביקורת על נושאים מחיי היומיום שלנו.
נהניתי מאוד לעשות את העבודה ולחקור קצת יותר לעומק את התכניות האהובות עליי, ואני מרגישה שעכשיו אני מבינה את התכניות ואת התכנים הרבה יותר מאשר לפני העבודה והכרת הזירות לעומק.